הסיפור שלי
עד לפני כמה שנים הייתי מאוד סגור וחסר ביטחון,
סבלתי מפוסט-טראומה שהיה מלווה עם דיכאון וחרדות.
במשך השנים הללו טיפלתי ותמכתי,
כמובן בעזרת מטפלים נוספים שתמכו בי לאורך הדרך,
ממש באותן גישות שהיום אני מעביר הלאה.
הסכמתי לצלול אל הצללים של הנפש כדי להביא לשם אור ואהבה.
מתוך עבודת הצללים שחררתי מטענים וחלקים שיותר לא שירתו אותי, והייתי בקבלה לחלקי תודעה עדינים יותר
שהגיעו מתוך הווייתי האינסופית.
וכמובן זהו תהליך שעדיין קורה.
תהליך הטרנספורמציה הוא תהליך דינאמי,
ההוויה שלנו יודעת מתי הרגע הנכון להעביר אותנו שער מסוים,
ומתי לצעוד איתנו צעדים קטנים.
להיות בהקשבה לתהליך זו ההנחיה הכללית
והמפתח שלי הוא הגוף.
דרכו אני מרגיש וקולט האם נכון לשהות במקום
ולתת לשדה שלי להתרחב בעדינות לתוך התהליך
או לעשות את הקפיצה הקוונטית הזו
שתפתח את עולם האפשרויות שלי.
מה מאפשר לנו להתרחב מעבר לידוע ולמוכר?
מה מאפשר לנו לחוות טרנספורמציה מלאה ושלמה?